מחקר קליני בהרפס של אברי המין: ג’ין-עדן-ויר / נובירין לעומת אייציקלוביר, ואלציקלוביר ופאמציקלוביר
מדענים: חנן פולנסקי, אדריאן ג’בהריאן, עידן איצקוביץ
מוסד מחקר: המרכז לביולוגיה של מחלות כרוניות (CBCD), רוצ’סטר, ארה”ב.
רקע: מאמר הזה מדווח על התוצאות של מחקר קליני שבחן את ההשפעה של טיפול באמצעות המוצר הבוטני ג’ין-עדן-ויר/נובירין על מספר ההתפרצויות
של וירוס ההרפס באיזור איברי המין. התוצאות במחקר הזה הושוו לאלו שפורסמו במחקרים קליניים שבחנו את התרופות אייציקלוביר,
ואלציקלוביר, ו-ופאמציקלוביר.
שיטה: המתודולוגיה של המחקר התבססה על סקירת הגיליון הרפואי של אוכלוסיה שכללה 139 משתתפים. הטיפול הכיל בין קפסולה אחת לארבע קפסולות של
גן-עדן-ויר/נובירין ביום. משך הטיפול נע בין חודשיים ל-48 חודשים. המחקר כלל שלוש קבוצות בקרה מומלצות על ידי הרשות האמריקאית לרישום תרופות
-FDA: קבוצת בסיס, קבוצה שלא עברה טיפול, וקבוצה לבדיקת מינון.
תוצאות: הטיפול הפחית את כמות ההתפרצויות בשנה ב-90.8% מהמשתתפים. הטיפול גם הפחית את כמות ההתפרצויות הממוצעת בשנה מ-7.27 ו-5.5 בקבוצות
הבקרה ל-2.39 (P < 0.0001 ו- P < 0.001 בהתאתה). המשתתפים המטופלים דיווחו כי לא חוו תופעות לוואי בעקבות הטיפול. מתוך 15 בדיקות
שהשוו בין ג’ין-עדן-ויר/נובירין לשלושת התרופות, ג’ין-עדן-ויר/נובירין הייתה יעילה יותר בשמונה מהן, פחות יעילה בשלוש מהן, ובעלת
יעילות דומה בארבע מהן. בנוסף, הטיפול בג’ין-עדן-ויר/נובירין היה בטוח יותר.
מסקנה: המחקר הקליני הראה שהטיפול בג’ין-עדן-ויר/נובירין הפחית את מספר התפרצויות של וירוס ההרפס באיזור איברי המין ללא כל תופעות לוואי.
המחקר גם הראה כי התופעות הקליניות שדווחו במחקר הזה הינן לרוב טובות יותר מאשר אלו שדווחו במחקרים הקלינים של התרופות אייציקלוביר,
ואלציקלוביר, ו-ופאמציקלוביר.